אלוהים עדי שלא קל למצוא את שאהבה נפשי

בעולם היום, עם אתרי הכרויות, אפליקציות, כשהכל פרוץ, ועדיין כל- כך קשה למצוא אהבה וזוגיות, חשבתי שזה יהיה במקום לכתוב על מה עזר לי למצוא את דימה שלי. זה תהליך פשוט שאם תעשנה אותו החיפוש אחר בחיר לבכן יהיה קל ומהיר יותר.

אני רציתי זוגיות. מאוד. יש כאלה שזה פשוט בא להן בקלות, על הדרך. חבר ילדות, או שהכירו בצבא.

אני לא הייתי כזו. אני חושבת שהבשלות שלי הגיעה בגיל מאוחר והרצון הגיע עמה. אף פעם לא היה לי בעיה עם הלבד. אני אוהבת לקרוא, לצייר, לרוץ, לבהות בקיר, אפילו בלימודי התואר שלי העדפתי ללמוד לבד. אבל מעבר לדברים האלה רציתי בן זוג. זה היה ממש חסר לי. אני תופסת את עצמי כבחורה איכותית. כל אחת יכולה למצוא סתם בן זוג. אני רציתי משהו שממש יתאים לי.
בהתחלה, כשהיה יותר "טאבו" על אתרי הכרויות וסרבתי בכל תוקף להצטרף למעגל המחפשים, חברים הכירו לי לא מעט גברברים. וגם כשנרשמתי לאפליקציית הכרויות, יצאתי עם אנשים נחמדים יותר ונחמדים פחות, אנשים הזויים ברמות שלא ניתן לתאר והיו כאלה שפשוט לא מתאימים.

עם אבי, שלא היה בטוח אם הוא יוצא בשאלה או חוזר בתשובה,

עם טל, שהיה לחוץ סקס וחתונה והכריח אותי לענות לטלפון תוך שנייה,

עם עוד אבי, רואה החשבון, עם הלוז העמוס וללא נושא שיחה,

עם יובל שבדיוק סיים קשר של 4 שנים ופשוט שכח לציין את זה,

עם אלון, מפתח האפליקציה הקמצן,

עם אלי, סטודנט שחייב לרצות את כולם,

עם גל שכבר 9 שנים בטיפול- ודווקא נראה מעוניין ואז הודיע שהוא לא בעניין.

וזה האחרון, לא גמר להתנצל ואחרי כמה פעמים שאמרתי שזה בסדר, הריי יצאנו רק פעם אחת, עלתה חמתי וזעקתי לשפרפורת "לא מתפקידי לנחם אותך אם אינך רוצה אותי! אמרתי שהכל בסדר!" אחרי גל בכיתי נורא. תחושת הערך  העצמי שלי ירדה לתחתונים. לא ייתכן שאני עד כדי כך 'על הפנים'.

ואז יצאתי עם עוד אלי, כמובן. בדייט הרביעי, שמיותר לספר בכיתי כי לחץ, "מה תעשי כל שבת? האם תשאירי אותי לבד?" עודני המומה, לא הצלחתי לענות "ומה עם הילדים??" זעק בעיניים בוכות. הבנתי שזה לא בשבילי, בחור לחוץ יותר מאמי.

מיואשת כולי מצחוק הגורל,  פשטתי שמלה, שטפתי פנים, נכנסתי למיטה והתפללתי לאלוהים.

התשובה לא איחרה להגיע.
הריי למדתי תטא הילינג ואני מאמינה בזימונים. כשאדם יודע מה הוא רוצה, היקום/ אלוהים/ אנרגיית הבריאה, כל אחד והאינטרפטציה שלו לכוח עליון, יביא לו את זה בצורה גבוה ומטיבה ביותר.

ישבתי וכתבתי זימון. על הגבר שאני רוצה לעצמי. ולא עבר שבוע וחברה שלי התקשרה ואמרה "מצאתי לך חתן". אני מקדימה את הסיפור ואומרת שלא זה יהיה בעלי. אבל הוא הכיל את כל התכונות ברשימה שכתבתי. כל סעיף בה. מכאן רק השכלתי והבנתי שאני צריכה לכתוב עוד. עוד תכונות אופי. עוד נתונים כדי שאני אקבל בדיוק את מה שאני רוצה. כשאנחנו כותבים, אנחנו עושים הצהרה בפני עצמנו ובפני היקום. זה פעילות ממשית ומעשית.

הרשימה שלי הלכה והשתכללה והתווספו אליה עוד פריטים שאני רוצה, היא גם עזרה לי לשלול די מהר גברים שלא הכילו דברים שלי היו מאוד חשובים.
20 יום זה לקח. 20 יום אחרי שהכנתי רשימה שהייתי שלמה איתה, והכילה כל מה שרק רציתי, לא ידעתי מה להוסיף עוד, דימה הגיע.

דימה הוא שכלתן, לא מאמין באנרגיית הבריאה הקסומה, לא בזימונים ולא בנעליים. רק כאן ועכשיו. כשהפכנו ליותר מזוג, כשהפכנו ממש לחברים הקראתי לו את הרשימה- והוא פשוט לא האמין.

אז אני רוצה שכל אחת שקוראת את זה ורוצה זוגיות, תעשה את הדבר הבא: רשימה.
וטרם הרשימה נסו לנקות מעצמכן ביקורת, שיפוטיות ומחשבות שליליות.  יש לי שתי חברות ממש טובות, ציניות וחריפות שלא האמינו והתעקשו שלא מאמינות, ואני אמרתי "בסדר. אל תאמינו אבל מה יש לכן להפסיד?" שתיהן בזוגיות היום.

זה חייב להיות בדף ועט, לא במחשב ולא בפלאפון. דף ועט.

כללים לכתיבת הזימון:

•  יש להתחיל את הכתוב בנוסח הבא:

"בורא כל שישנו, אנרגיית הבריאה הקסומה, תודה על בן זוגי.." ויש להמשיך לפרט עליו, הכנתי פוסט עם רשימה לדוגמא והוא ממש כאן.

• הכתיבה צריכה להיעשות בזמן הווה.

• אין לכתוב דברים שלילים, דהיינו, לא לכתוב "לא קמצן" אלא "לארג'".

• יש לי חברה שאמרה לי "אין לי הרבה דרישות", ההפך זה הנכון. לכתוב כמה שיותר, לרדת לפרטים קטנוניים.

• קיבלת את הבחור שזימנת, הוא תואם לרשימה אבל חסר לו דברים שלא חשבת עליהם, ואתם לא מסתדרים. לא להוסיף חלילה לרשימה הקיימת, ליצור רשימה חדשה, לא להתעצל.

• בסוף הכתוב יש לכתוב "תודה. זה נעשה, זה נעשה, זה נעשה לטובתי הגבוהה ביותר. המחש לי"

• לכתוב תאריך. שתדעונה לעקוב כמה זמן זה לקח לכן.

בהצלחה 😊

מחכה לבשורות טובות מכן/מכם (יש פה בכלל גברים?)
אשמח אם תכתבו לי פה למטה בתגובות, ב"צור קשר" או בפייסבוק חוויות, שאלות או כל דבר שתבחרו.